בר"מ 1879/18

תקציר

אזרח אוקראיני בעל עבר של כניסה בלתי חוקית לישראל, תוך שימוש בזהויות שונות ובמסמכים מזויפים, הגיש בקשה למעמד קבע בישראל מטעמים הומניטריים. בקשה זו נדחתה בשל עברה המזויף, וערעורים נוספים לבית הדין לעררים ולבית המשפט לעניינים מנהליים נדחו אף הם. המבקש המשיך לשהות בישראל שלא כדין והגיש בקשה נוספת לחופשה כדי לערער, בבקשה לעיכוב הליכים. גם בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט, שכן היא לא עוררה שאלות משפטיות עקרוניות והמבקש לא הוכיח נסיבות חריגות. השופטת הדגישה את ההיסטוריה הארוכה של המבקשת בשהייה בלתי חוקית בישראל ואת חוסר הדחיפות בבקשתה האחרונה, שהוגשה חודש לאחר פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. עוד קבע בית המשפט כי טענותיה של המבקשת, לרבות צרכיה הרפואיים של בתה אזרחית ישראל וטענותיה כי נפלה קורבן לסחר בנשים, אינן מצדיקות התערבות בשיקול דעתן של הרשויות בישראל. מאחר שהמבקש לא ביקש צו להוצאות, הגיע השופט למסקנה כי הבקשה והבקשה לעיכוב הרחקה נדחו, והמבקש נצטווה לעזוב את ישראל לאלתר.