ת"א 21132-03-10

תקציר

בקשת הנתבע לצרף ראיה נוספת נדחתה מאחר שלא נתמכה בתצהיר, והגשתה תחייב פתיחה מחודשת של ההליכים וזימון ראיות נוספות. השאלות העיקריות שעמדו בפני בית המשפט היו לגבי ביטול החוזה, משמעות מכירת הבית, קיומם של ליקויים, פערים בין הבנוי למוסכם וטענות נוספות בדבר עיכובים ונזקים. באשר לפיטורין, מצא בית הדין כי התובעים נקלעו למצוקה כלכלית ועיכבו בביצוע תשלומים, תוך הפרת החוזה. הנתבעת ביטלה את ההסכם כדין וחויבה ב-21,273 ₪, אשר היוו הפרה יסודית. התוצאה הייתה שהנתבע קיבל פיצוי מוסכם בסך 57,900 ₪, ומימש כדין את זכותו לשעבד את הנכס. באשר למכירת הבית, התובעים עדיין היו זכאים לפיצוי בגין ליקויי בנייה, אשר לא שללו את זכותם לקבלת פיצויים, למרות שמכרו את הבית. בית המשפט מינה מומחה לבחינת הפגמים, וחוות דעתו התקבלה ברובה. התובעים היו זכאים לסך של 149,607 ₪ בגין ליקויי בניה שאינם שנויים במחלוקת, בתוספת 12,000 ₪ עבור פיקוח, ובסך הכל 161,607 ₪. תביעות נוספות של התובעים בגין אובדן הכנסות ודמי שכירות נדחו מאחר שהעיכוב בבנייה נמצא כדין. הודעת הצד השלישי נגד צד 2 התקבלה באופן חלקי, והם חויבו לשלם לנתבעת 1,850 ₪ עבור חלקם באחריות לליקויי בנייה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.