ת"א 26341-05-11

תקציר

התובעים, עזבונם של המנוח הנרי מוסקוביץ' ואשתו רוז, ביקשו לבטל את פסקי הדין שניתנו בשני תיקים הקשורים לסכסוך מקרקעין, בעילה של מרמה. הנרי מוסקוביץ' רכש פרדס בחדרה בשנת 1980, מתוך כוונה לשנות את ייעוד הקרקע לבנייה. מוסקוביץ' שכר את שירותיו של איסר זברקו, קבלן מקומי, כדי להקל על תהליך שינוי הייעוד. עו"ד אריה פינצ'וק ייצג את מוסקוביץ' בעסקה ובעניינים נוספים. ב-1990 הציע פינצ'וק להעלות את שכרו של זברקו מ-6% ל-10% מהקרקע. מוסקוביץ' טען כי מעולם לא הסכים לכך וכי ההסכם זויף. בשנת 1995 תבע זברקו את מוסקוביץ' ודרש את שכרו. פינצ'וק, שעדיין מייצג את מוסקוביץ, הגיש תצהיר התומך בטענתו של זברקו. מוסקוביץ', שציפה שבית המשפט יראה בכך קונספירציה, הסכים לפסק דין של פשרה. בית המשפט פסק לטובת זברקו והעניק לו 9% מהקרקע. פסק דין זה אושר בהליכים הבאים. התובעים טענו כי זברקו ופינצ'וק ביצעו הונאה בכך שהסתירו את ההסכם הסודי ביניהם, שזיכה את פינצ'וק במחצית מרווחיו של זברקו. לטענתם, הונאה זו התגלתה רק לאחר מותו של מוסקוביץ, כאשר בנו של פינצ'וק תבע את עזבונו של זברקו. הנאשמים הכחישו את טענות המרמה והעלו מספר טענות פרוצדורליות. בית המשפט מצא כי ראיות התובעים היו ברובן שמועות ולא אמינות, שכן שחקני המפתח שהיו מעורבים בהונאה הנטענת הלכו לעולמם. יתר על כן, מוסקוביץ' בחר שלא לחקור את הנאשמים בחקירה נגדית בהליך המקורי, תוך ויתור על ההזדמנות שלו להגיע לחקר האמת. גם פסק הדין המדובר היה פשרה, שהגבילה עוד יותר את אפשרות הביטול. בנסיבות אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא יהיה זה צודק לפתוח מחדש את התיק. לפיכך נדחתה תביעת התובעים, והם חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין לכל נתבע בסך 70,000 ₪. גם התביעה שכנגד נדחתה ללא הוצאות. לתובעים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.