עפ"ס 53021-12-24

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: פסק הדין מתייחס לסכסוך משפחתי על חווה חקלאית. המערערים, בני זוג, הגישו תביעת פינוי נגד המשיבים, גם הם בני זוג, בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. המשיבים הגישו תביעה שכנגד ושני התיקים אוחדו. לאחר מכן ביקשו המערערים לפסול את השופט בשל תפיסת הטיה. השופט דחה את הבקשה והמערערים ערערו על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא לפסול את השופט. בית המשפט העליון קבע כי החלטת השופט אינה הכרעה סופית בתיק, אלא הצעה לגישור ומסגור הסכסוך. בית המשפט מצא כי השופט לא דן מראש בתיק וכי המערערים עדיין יכולים לשכנע את השופט אחרת במהלך המשפט. ההחלטה התבססה גם על העובדה שהשופט טיפל בתיק למעלה משנתיים והכיר את הפרטים. בית המשפט העליון הדגיש כי החלטות שיפוטיות יכולות להוות חריג נדיר לפסילה וכי הדרך הראויה להתמודד עם חוסר שביעות רצון מפסיקות שיפוטיות היא באמצעות הליכי ערעור. לפיכך, הערעור נדחה.