בש"פ 5874/02
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון הכריע בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה את בקשתו של עציר לחופשה זמנית של היעדרות ממעצר לצורך השתתפות בברית מילה של בתו. המערער, שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות סמים והוחזק במעצר עד תום ההליכים, ביקש רשות לקיים מסיבה לאחר לידת בתו. אמנם, לבית המשפט המחוזי הייתה סמכות לשקול מחדש את צו המעצר, אך ראוי היה להותיר את ההחלטה להיעתר לבקשת המערער בידי שירות בתי הסוהר, שכן הוא הגוף המנהלי המופקד על מעצרו. לשב"ס שיקול דעת להעניק חופשות קצרות מועד לעצירים בנסיבות מסוימות, ונהליו מתווים את הקריטריונים להצדקת חופשות כאלה, לרבות לצורך אירועים משפחתיים. אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול דעתו של השב"ס ביישום נהלים אלה, אף שבסמכותו לשחרר עצורים בערבות. על אף שמצבו של המערער היה חריג, דחייתו של בית משפט קמא את בקשתו הייתה מוצדקת, שכן השב"ס לא העניק ליווי לשחרור ללא ליווי והיה חשוב לשמור על שוויון בין עצורים. לפיכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור, ואישר את ההחלטה שלא להעניק למערער חופשה זמנית ממעצר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 5874/02 אריאל אטיה נ' מדינת ישראל, עליון (23.7.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.