פ"ל 1180/06

תקציר

גבר, שהורשע בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ביקש לחשב את תקופת פסילתו מיום גזר דינו. רישיונו של המבקש פקע שנתיים לפני ביצוע העבירות, והוא גם נפסל מנהיגה בתיק קודם, שלושה חודשים לפני גזר הדין הנוכחי. על פי החוק, תקופת הפסילה מתחילה ביום מתן גזר הדין אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת, ותקופת המאסר שנריצתה בגין העבירה אינה נספרת במספר הימים. המבקש טען כי רישיונו אינו תקף ויש לראותו כבלתי מורשה, וביקש כי תקופת הפסילה תחושב מיום מתן גזר הדין. בית המשפט דחה את טענתו והדגיש כי החובה ליתן רישיון תקף או להחליפו מוטלת על המבקש בלבד. זאת ועוד, הסתמכותו של המבקש על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי במקרה דומה נדחתה, שכן מקרה זה נחשב חריג ולא היווה תקדים. השופט ציין גם את עברו התעבורתי העשיר של המבקש, הכולל שלוש עבירות קודמות של נהיגה בזמן פסילה, וקבע כי היה על המבקש לדעת טוב יותר מאשר לבצע שוב את אותה עבירה. תחת זאת, קבע בית המשפט כי תקופת הפסילה תחל מהמועד בו הפקיד המבקש תצהיר, אשר נעשה ביום 6.8.2013, והודיע למבקש על זכותו לערעור כדין.