ת"פ 3483-12-14

תקציר

הנאשם הודה בביצוע שוד ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ולאחר מכן הורשע בשני הסעיפים. השופט הכיר בחומרת העבירה, במיוחד נוכח פגיעותו של הקורבן, והצורך בהרתעה במקרים כאלה. השופט שקל גם את הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירה, את חומרת הפגיעה ואת מדיניות הענישה הרווחת, והגיע למסקנה כי טווח הענישה ההולם הוא 12 עד 48 חודשי מאסר. בקביעת העונש המדויק לקח השופט בחשבון מספר גורמים מקלים. אלה כללו את הודאתו המוקדמת של הנאשם, חיסכון בזמן שיפוטי, קבלת אחריות, מצב החיים המצער שלו, גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, היעדר עבר פלילי והיחס המסיבי והשינויים החיוביים שעבר הנאשם מאז ביצוע העבירה. עם זאת, היה על השופט לאזן גם שיקולים אלה עם שיקולים אחרים, ובהם הרתעה וגמול. בסופו של דבר החליט השופט להטיל עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, לצד מספר מאסרים על תנאי המותנים בהתנהגותו הטובה של הנאשם עם שחרורו, והורה לנאשם לשלם 3,000 שקל פיצויים לקורבן. עוד המליצה השופטת לאפשר לנאשם להמשיך בתוכנית שיקום במהלך מאסרו. לנאשמים נמסר על זכותם לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.