ת"פ 14740-04-15

תקציר

נגד שלושה נאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות רבות של פריצה וגניבה, סיכון חיי אדם ועבירות נלוות נוספות. העבירות בוצעו ב-29 במרץ 2015 בירושלים ובגבעת זאב. נאשמים 1 ו-2 הודו באשמה והורשעו במסגרת הסדר טיעון, ואילו נאשם 3, מוחמד סמארה, טען לחפותו והמשיך למשפט מלא. הראיות שהציגה התביעה כללו עדויות עדים, הצהרות נאשמים במשטרה וחוות דעת מומחים. סמארה טען כי מדובר בטרמפיסט תמים שהיה במקרה ברכב עם שאר הנאשמים, ולא היה מעורב בפריצות. עם זאת, השופט מצא אותו אשם בכל האישומים מעבר לספק סביר. הכרעת הדין התבססה על מספר גורמים: הראיות הנסיבתיות, לרבות הימצאותו של סמארה במושב הקדמי של רכב המילוט, הסבריו הלא משכנעים והסותרים, תיאום הגרסאות בין הנאשמים ופרק הזמן הקצר של העבירות. בנוסף, דחה השופט את טענתו של סמארה בדבר היעדר סמכות שיפוט לעבירות שבוצעו בגבעת זאב, תוך יישום דוקטרינת "העבירה מרובת הפריטים" והעובדה שהקורבנות הם אזרחי ישראל. לבסוף, הרשיע השופט את סמארה בהחזקת אמצעי פריצה ובהחזקת רכוש חשוד, שכן לא סיפק הסבר חוקי להחזקתו. בפסק הדין הורשע סמארה בשני סעיפים של פריצה לבית מגורים, שני סעיפים של גניבה, סיכון חיי אדם, הפרעה לשוטר, החזקת אמצעי פריצה וכניסה לישראל שלא כדין.