עמ"ש 34913-03-19

תקציר

ערעור זה מתייחס לפסיקה בדבר השכר וההחזרים הראויים המגיעים לאפוטרופוס לדין, שמונה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. המערערת, עורכת דין שפעלה כאפוטרופוסית לניצולת שואה חשוכת ילדים, ערערה על הסכומים שנפסקו לה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתביעה נגד האפוטרופוס הכללי. המשיבה הייתה בתו של חבר ילדות של המנוח, אשר מונה כאפוטרופוס על גופתו. המנוח התגורר בבית אבות ונפטר בגיל 93. המערערת טענה כי עליה לקבל תשלום נוסף בגין פעולות שננקטו הן כאפוטרופוסית על הנכס והן על הגוף. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיבה לא נכשלה בתפקידה כאפוטרופסית על הגוף וכי עומס העבודה המוגבר של המערערת פוצה כראוי בכפל משכרו של האפוטרופוס הסטנדרטי. עוד נקבע, כי מגורי המנוח בבית אבות אינם מזכים את המערער בשכר גבוה מזה הראוי לאפוטרופוס למחלקה בביתם. המערער תבע שכר טרחת עורך דין בגין מספר פעולות, לרבות רכישת חלקת קבר והקמת מצבה. בית המשפט מצא כי פעולות אלה נעשו כאפוטרופוסית על הנכס ונכללו כראוי בעבודתה כאפוטרופוסית, ועל כך כבר פוצה. בית המשפט פסק למערערת פיצוי בסך 1,200 ₪ שהושקעו בהעסקת אברכים להבטחת מניין בהלוויית המנוח, אך דחה את תביעתה לתשלום עבור אמירת קדיש והקמת קרן זיכרון, שכן פעולות אלה לא היו סבירות בהתחשב באורח חייו החילוני של המנוח. גם תביעת המערערת לשכר טרחת עורך דין גבוה יותר בגין שתי תביעות נדחתה, אם כי הוסכם כי יש להוסיף מע"מ לסכומים שנפסקו על ידי בית משפט קמא. לסיכום, בית המשפט הורה למשיבה 3 לשלם למערערת 1,700 ₪ בתוספת מע"מ בשיעור של 17% מתוך 3688 ₪, בסך כולל של 2,330 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה המתוקנת. עיקר הערעור נדחה, ולא ניתן צו להוצאות.