ע"ע 300370/97

תקציר

בערעור זה בחן בית הדין האם יש לכלול רכיבי שכר שונים בחישוב פיצויי הפיטורים ופדיון החופשה השנתית לעובד שהתפטר לאחר שעבד בחברה בין השנים 1979-1993. בית משפט קמא קבע כי רכיבים כגון אחזקת רכב, פרמיה קבועה, החזר כספי השתלמות, דמי ביגוד וספרות מקצועית, אינם חלק מ"שכר היסוד" לפיצויי פיטורים, שכן הם אינם עומדים בתקנה 1(א)(1) לתקנות פיצויי פיטורים. בית המשפט הדגיש כי על מנת שתשלום ייחשב כשכר יסוד, אסור שיהיה זה בונוס מותנה או מותנה. באופן ספציפי, טענת העובד כי תשלומי אחזקת הרכב היו ללא תנאי הופרכה על ידי ראיות שקשרו תשלומים אלה לתנאים ספציפיים, כמו בעלות על רכב ורישיון נהיגה בתוקף. באשר לפרמיה הקבועה, למרות שהיא משולמת במהלך היעדרויות כמו חופשות או מחלה, בית הדין מצא כי היא נועדה לעודד נוכחות קבועה בעבודה ואינה מהווה רכיב שכר רגיל. גם תביעת העובד להתחשב ברכיבים אלה לצורך פדיון חופשה שנתית נדחתה בעקבות תקדימים משפטיים המחריגים תשלומים אלה בחישוב פדיון חופשה לאחר עבודה. לפיכך, הערעור נדחה על כל הסעיפים, והעובד חויב בכיסוי הוצאותיו המשפטיות של המשיב.