ב"ל 1630/01

תקציר

הנתבעת קיבלה תחילה את תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה שהוגשה ביום 22.2.01 עבור חודש מרץ, אך דחתה את התביעה בגין חודש פברואר וקבעה כי תעודת המחלה שהגישה האחרונה לא אושרה. התובע תבע את הנתבע לקבלת הטבות פברואר. בית הדין מצא כי עמדת הנתבעת הייתה שגויה וכי אי התייצבותו של התובע בלשכת התעסוקה בפברואר 2001 לא הפרה הנחיות כלשהן מאחר שהיה חולה באותה עת, כפי שאומת באישור רפואי. בית המשפט קבע כי יש לבחון את זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק, שאינו דורש הוכחת אי כושר לעבוד ולהשתכר במשך 30 יום לפחות, בניגוד לסעיף 2(א)(1). לפיכך, קיבל בית המשפט את התביעה והורה לנתבעת לשלם לתובע את ההטבה עבור חודש פברואר, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. כמו כן הוטל על הנאשם לקיים את המלצות ההחלטה הקודמת. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים וניתן לערער עליו לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.