ת"פ 45065-11-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה למחיקת כתב האישום על כל חלקיו. הבקשה התבססה על מספר טענות: שיהוי בלתי מוצדק בהגשת כתב האישום, תיקונים שבוצעו בכתב האישום ואכיפה בררנית. באשר לשיהוי, בית המשפט אמנם הכיר בכך שהיה שיהוי בלתי סביר של שנתיים וחצי בהגשת כתב האישום, אך מצא כי אין בכך כדי לפגוע ביכולתם של הנאשמים להתגונן או לגרום להם נזק אחר. לפיכך, ביטול כתב האישום בעילות אלה יהיה צעד קיצוני ובלתי מידתי. אשר לתיקונים בכתב האישום, קבע בית המשפט כי אין בהם כדי לפגוע בהגנת הנאשמים, מה גם שהנאשמים טרם הגיבו לכתב האישום והתיקונים התבססו על ראיות שהוצגו בפניהם קודם לכן. בנוסף, ייחוס דברי איום לשני הנאשמים כ"פזמון" לא היה עניין משמעותי, שכן ניתן היה לברר את הנסיבות במהלך הדיון. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתם לאכיפה בררנית. לא די בטיעוניה הכלליים של ההגנה, ונדרשה תשתית ראשונית משמעותית יותר. לבסוף, בית המשפט הזכיר לתביעה את חומרת הגשת כתב האישום ואת הצורך לנקוט משנה זהירות, תוך שהוא מדגיש כי בחירת האישומים נתונה בסופו של דבר בידי התביעה.