ת"פ 16420-10-16

תקציר

הנאשם מואשם בכך שפתח באש לעבר המתלונן וגרם לו לחבלות חמורות, וכן החזיק ונשא נשק ותחמושת ללא רישיון. האירוע התרחש בעת שהמתלונן עבד על גדר בחצר ביתו. רכב התקרב למתלונן ולאחיו ופתח באש. הקליע פגע ברגלו של המתלונן. היורה זוהה כנאשם, בן דודו ושכנו של המתלונן. הראיות נגד הנאשם כוללות את עדויותיהם של המתלונן ואחיו, שזיהו את הנאשם וראו אותו יורה, וכן עדים נוספים לרבות שכנים וקרובי משפחה שראו את האירוע או שמעו את המתלונן צועק את שמו של היורה לאחר מכן. הדבר נתמך גם ברישומי הטלפון המראים שיחות מאיימות שבוצעו מהטלפון של הנאשם למתלונן לפני האירוע. ברכבו של הנאשם, שהוסתר בקרבת מקום, נמצאו גם שאריות ירי, המעידות על כך שהוא שימש לביצוע העבירה. המסמכים הרפואיים מאשרים גם כי פציעותיו של המתלונן תואמות את הפשע לכאורה. מנגד, טענה ההגנה כי המתלונן ובני משפחתו קשרו קשר להפליל את הנאשם בעבירה, בשל סכסוך שהיה לנאשם עם בן משפחה אחר. עוד נטען כי הראיות מפוברקות או ערוכות, וכי לנאשם היה אליבי. עם זאת, השופט מצא את עדויות עדי התביעה אמינות, ואת הסברי ההגנה בלתי סבירים וסותרים. בנוסף, נמצאו על גופו של הנאשם שאריות ירי, התומכות בטענת התביעה כי הוא היורה. ככלל, השופט קבע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אשם בעבירות בהן הואשם וגזר את דינו בהתאם.