ת"א 10188-01-21

תקציר

המקרה הנדון נסוב סביב מורכבות הגישה למידע ממרשם האוכלוסין, בפרט בנוגע לפרטי הרישום של נפטרים. החקיקה סביב בקשה זו מעורפלת, ומובילה לבלבול לגבי ההסדרים המשפטיים המתאימים וסמכות השיפוט של בתי המשפט. עמימות זו הביאה להחלטות שונות בין ערכאות שונות, כאשר חלקן הורו לרשות האוכלוסין למסור את המידע ואחרות דחו את הבקשות. הבעיה העיקרית נעוצה בהיעדר נוהל ברור לקבלת מידע מהמרשם המוביל למצב של מבוי סתום בו מופנים הפונים מבית המשפט לרשות האוכלוסין ולהיפך. פסק דין זה נועד לפתור בעיה זו. השופט קובע כי חלוקת האחריות הבלתי שוויונית אינה צריכה להיות מוטלת על המבקש, ובמקום זאת, על בתי המשפט להקל על הגישה למידע. יתר על כן, השופט מפרש את החוק כך שמידע על קרובי משפחה, במקרה זה, אנשים שנפטרו, יכול להיחשב כהרחבה של מידע על עצמך. לבסוף, ניתן להמשיג את הפנייה לבית המשפט כפנייה מוקדמת לרשות האוכלוסין, אשר בהכרח הייתה נדחית בשל היעדר צו בית משפט. לפיכך, השופט מורה לרשות האוכלוסין וההגירה למסור למבקשת סיכום רישום מורחב של הנפטרת, הכולל את שמותיהם המלאים ומספרי הזהות של ילדיה. פסק הדין אף קורא לרשות לבחון את הסוגיה העקרונית. ההחלטה תבוצע תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, ולא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים.