בר"ע 3342/07

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לתביעה אזרחית בה ביקש המבקש לחייב את המשיבים להעמיד ערבות לתשלום הוצאותיהם. בית המשפט נעתר לבקשה. השופטת פתחה את דבריה בבחינת שתי זכויות היסוד העומדות על הפרק: זכות הגישה של המשיבים לערכאות ולהליך הוגן, וזכותה של המבקשת להחזר הוצאותיה אם תזכה בתיק. בעוד הכלל הוא כי בית המשפט אינו מחייב תובע לתת ערבות להוצאות על בסיס עוני בלבד, ישנם חריגים. על פי פסיקה קודמת, בית המשפט יתערב ויורה על הבטחת הוצאות כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של המדינה או חסר נכסים בתוך המדינה. השופט קבע כי חריגים אלה חלים במקרה זה משום שהמשיבים מתגוררים ברשות הפלסטינית, שבה אין מנגנון לאכיפת פסקי דין ישראליים. זאת ועוד, השופטת קיבלה את טענת המבקשת כי הסיכוי שתגבה את הוצאותיה, אם תזכה, הוא מזערי. השופטת הדגישה כי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי ההחלטה לדרוש ערבות להוצאות צריכה להתקבל בכובד ראש, לאחר בחינת מצבו הכלכלי של התובע וסיכויי הצלחת התביעה. במקרה דנן, נוכח סכומי הכסף הגדולים שדרשו המשיבים, היעדר ראיות באשר למצבם הכלכלי ואופי תביעתו של המבקש, החליט השופט כי על המשיבים להפקיד 20,000 ₪ בקופת בית משפט השלום בתוך 90 יום להבטחת הוצאותיו של המבקש. בנוסף, חויבו המשיבים לשאת בהוצאות הבקשה ולשלם את שכר טרחת עורך דינו של המבקש.