עת"מ 8645-02-09

תקציר

בית המשפט החליט כי טענות המשיב בדבר השיהוי בהגשת העתירה אינן תקפות, שכן פניות העותרים למשיב הביאו לתיקון הודעות החיוב, ולפיכך לא חל שיהוי מהותי בהגשתן. עוד קבע בית המשפט כי חזקה על פעולות הרשות המינהלית שהן חוקיות וראויות, והעותרים לא הביאו ראיות מספיקות לסתור חזקה זו. באשר לסמכות לגבות תשלום בגין סלילת מדרכות, קיבל בית המשפט את טענת המשיב כי פקודת המועצות המקומיות מקנה להן סמכויות זהות לעיריות לפתח את שטח המועצה ולהטיל חיובים על תושבים. בית המשפט קיבל גם את טענות המשיב בדבר עלות סלילת המדרכות, ולא מצא סתירות או סטיות משמעותיות בחישובים המצדיקים התערבות. כמו כן, בית המשפט קבע כי הודעות החיוב בגין סלילת מדרכות בנפרד מההיטל בגין סלילת כביש תקפות, שכן העלויות היו ביחס ישר להוצאות הסלילה בפועל. ככלל, מצא בית המשפט כי המשיבה פעלה במסגרת סמכותה וכי לא נפלו פגמים מהותיים בהודעות החיוב שנשלחו לעותרים. לפיכך נדחתה העתירה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 25.10.2009.