ע"פ 2550/15
פסק-דין עליון
תקציר
המערער הורשע ברצח עלי עאסלה וערער על ההחלטה, תוך העלאת גרסאות חלופיות לאירועים שסתרו את גרסתו הראשונית. הגרסה הראשונה טענה כי הוא היה הנהג בלבד, בעוד שניים מחבריו דקרו את הקורבן, דבר שבית המשפט מצא כבלתי סביר ואינו מעוגן בראיות. הגרסה השנייה טענה להיעדר כוונה תחילה, תוך ניסיון להסיק מסקנות מדברי המערער למודיע. עם זאת, בית המשפט מצא כי מכלול הנסיבות – לרבות עוצמת הדקירות ומיקורן, המניע והאיומים של המערער והודאתו בפני המודיע – מצביעים על כוונתו להרוג. טענות המערער התמקדו במידה רבה בממצאי עובדה ומהימנות, שערכאת הערעור לא התערבה בהם. השופט י' עמית הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, למעט סוגיית הפיצויים, אשר תוכרע בפסק דין משלים. השופטת א' חיות הסכימה עם הנמקתה ומסקנתה של השופטת עמית, והדגישה את המארג הראייתי האיתן התומך בהכרעתו של בית משפט קמא. ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה פה אחד, וסוגיית הפיצויים נותרה תלויה ועומדת.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2550/15 מוסטפא שאפא נ' מדינת ישראל, עליון (7.4.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.