ע"מ 12837-01-09

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לדחיית ערעור הנוגע לניכויי מס ולקבילות פנקסי חשבונות של חברה. השופט מגיע למסקנה כי הערעור הוא כדין ואין לדחותו. הם מדגישים כי הנימוקים לערעור הנוכחי ולהחלטה קודמת של ועדת הקבילות אינם זהים. בעוד הוועדה דנה בפסילת ספרי החברה בשל בעיות זיהוי, הערעור הנוכחי מתמקד בזכות לנכות מס תשומות. השופט מדגיש גם את היעדר הזהות העובדתית והמשפטית בין החברות שנדונו בשני המקרים. יתר על כן, הם מטילים ספק ביכולתן של החלטות ועדת הקבילות לשמש חסם, בהתחשב בכך שהן נעדרות מאפיינים של טריבונל שיפוטי, כגון זכות ערעור והחלטה מחייבת. במקום זאת, השופט מציע כי תפקידה של הוועדה הוא יותר בעל אופי מקצועי מייעץ. בנוסף, השופט מציין כי החלטת הוועדה לא התבססה על בחינה מעמיקה של הראיות, מה שמחליש עוד יותר את טענת ההשתקה. יתר על כן, השופט מדגיש כי כלל "מעשה בית המשפט", שמטרתו למנוע התדיינות חוזרת, אינו צריך להגביל את המקרה הנוכחי, שכן הוא אינו מערב את אותם צדדים או נושאים. בסופו של דבר, השופט מחליט כי פסק הדין של ועדת הקבילות אינו יוצר השתק מחייב, ולכן אין לדחות את הערעור על הסף. לשני הצדדים ניתנים 15 יום להציג טיעונים נוספים בהתחשב בהחלטת הוועדה, ולאחר מכן יינתן פסק דין סופי בערעור.