ת"א 14506-05-18

תקציר

עניינו של פסק הדין בתביעה שהגישה חברה, הנקראת כיום מאפיית ש.י.א. מיטב מאפיית, המבקשת לבטל הסכם למכירת קרקע בקריית מלאכי עם מבנה תעשייה לחברת השקעות, המלכי השקעות ופיתוח. התובעת, המנהלת עסק של מאפייה בנכס, מבקשת לבטל את ההסכם בשל הפרה נטענת של המלאכתי. עם זאת, השופט החליט לדחות את התביעה. הבעלים המקורי של המאפייה, שלמה אמויאל, מכר את זכויות החכירה בנכס לחמאלחתי בשנת 2012 תמורת 1.2 מיליון שקל ובמקביל התקשר בהסכם שכירות לתקופה של שנה עם אופציה להארכה לארבע שנים נוספות. התובעת טוענת כי ההסכם בעל פה בין הצדדים היה לתקופת שכירות ארוכה בהרבה של 15-20 שנה, וחמאלחתי השקעות ופיתוח הפרה לכאורה הסכם זה. השופטת ניתחה בהרחבה את העדויות והטיעונים שהציגו הצדדים. הם ציינו כי גרסת התובע לאירועים נשענה על עדויות בעלי עניין ומצאה קשיים וסתירות ניכרים בעדויותיהם. מנגד, גרסת הנתבע, שתאמה את ההסכמים הכתובים, נתמכה בראיות מהימנות. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולא הצליחה להוכיח כי ההסכמים הכתובים אינם משקפים את כוונתם האמיתית של הצדדים. כתוצאה מכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע 80,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות.