עת"מ 2557/05

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם העברת מקרקעין מסוימת מהווה הפקעה ללא תמורה. מסקנת פסק הדין היא כי הקרקע המדוברת לא הופקעה ולא נרכשה ללא תמורה. במקום זאת, בית המשפט מצא כי החלקה הועברה לעירייה במסגרת הסכם חליפין, תמורת תמורה יקרת ערך, למרות שבהסכם צוין כי ההעברה היא "ללא תשלום". התמורה כללה העברת חלקת קרקע נוספת לבעלים, שאפשרה להם לפתח את רכושם ולקדם את האינטרסים המסחריים שלהם. בית המשפט מצא גם כי הבעלים, כולל לוביאניקר, התקשרו בהסכם מרצונם, וכעת אינם יכולים לתבוע לחץ או פיצוי בלתי הולם. כמו כן, פסק הדין מדגיש כי מאחר שההעברה לא הייתה הפקעה, הדיונים בדבר ביטול ההפקעה בשל נטישת ייעודה לא היו רלוונטיים. בדחותה את העתירה, הורו השופטים לעותרים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, בתוספת חיובים נוספים כמתחייב בחוק.