ת"א 5930-09-21

תקציר

בית המשפט דוחה את הבקשה לביטול צו העיקול הזמני. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, על מבקש צו העיקול להביא ראיות מספיקות לקיומה של עילת תביעה חמורה ולהוכיח כי אי מתן הצו יכביד עליו באופן ממשי במימוש זכותו אם תביעתו תתקבל. במקרה זה, הבן (המבקש) עמד בדרישות: הוא הציג ראיות מספיקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה סבירה, ובית המשפט מצא כי גרסאות הנתבעים לאירועים היו בעייתיות וסותרות זו את זו. בקשתו של הבן לא נפלה פגם בשיהוי, והצעדים שננקטו בתקופה שבין דחיית בקשות קודמות לבין הגשת בקשה זו מצדיקים את חלוף הזמן. נחה דעתו של בית המשפט כי הבן הוכיח חשד סביר כי אי מתן הצו יעכב באופן מהותי את ביצוע פסק הבוררות, אם יזכה בתיק. בית המשפט מתחשב גם בתום הלב של כל הצדדים ומוצא כי במקרה זה גרסת הבן אמינה יותר. לפיכך, הבקשה לביטול צו העיקול הזמני נדחית, צו העיקול המתוקן עומד בעינו, והנתבעים ישלמו את שכר טרחת עורך דינו של הבן. סכום ההזמנה נקבע על 3,346,200 ₪.