בש"א 31948/08

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשה שהגישה חברת שביל ירוק בע"מ, המבקשת לעצור הליכי מכרז מתמשכים שמנהלת חברת נתיבי איילון בע"מ לניקיון, תחזוקה וגינון בנתיבי איילון, בהיקף של כ-40 מיליון ₪. שביל ירוק טוענת כי תנאי הסף של המכרז אינם סבירים, פוגעים בחופש העיסוק ומפלים מציעים פוטנציאליים, כולל הם עצמם. הטענה העיקרית נוגעת לדרישות הניסיון, המחייבות את המציעים להיות בעלי ניסיון קודם בתחומים ספציפיים כקבלנים ראשיים, ומגבילות את יכולתם להשתתף. השופטת מיכל אגמון-גונן מכירה בצורך לשמור על הסטטוס קוו ולהבטיח התנהלות תקינה של ההליך המשפטי. היא מכירה בשני השיקולים העיקריים לסעדים זמניים: סיכויי ההצלחה של התביעה העיקרית ומאזן הנוחות. לגבי הראשונה, מציינת השופטת כי נתיבי איילון הוכיחה די הצורך את הרלוונטיות של דרישות הניסיון, אך הן לא הצליחו לנמק מדוע הזוכה במכרז לא יכול היה להציג את הניסיון הנדרש באמצעות קבלני משנה או מיזמים משותפים. לשיקול האחרון, השופט מוצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת נתיבי איילון והאינטרס הציבורי. עיכוב הליכי המכרז עלול לגרום לנזק כלכלי משמעותי, בעוד שכל פגיעה בגרין טרייל יכולה לקבל פיצוי כספי אם תביעותיהם יאושרו בהמשך. יתר על כן, השופט מדגיש כי ביטול מכרזים צריך להיות מוצא אחרון ובוחרת בגישה דרסטית פחות. במקום לתת צו ביניים מלא, השופט מורה לנתיבי איילון לתקן את תנאי המכרז ולאפשר למציעים להציג ניסיון באמצעות קבלני משנה או מיזמים משותפים. שינוי זה ירחיב את מאגר המציעים הזכאים תוך מזעור עיכובים. נתיבי איילון נדרשת גם לערוך סיור קבלנים נוסף ולהאריך את המועד האחרון להגשת המכרז. השופט פסק הוצאות בסך 20,000 שקלים לשביל הירוק, שיישאו בו נתיבי איילון. החלטה זו מבטיחה את יכולתה של גרין טרייל להמשיך ולערער על תנאי המכרז תוך מתן אפשרות להליך המכרזי, בכפוף לתיקונים עתידיים אפשריים.