רת"ק 63707-06-20

תקציר

בית המשפט לתביעות קטנות דחה תביעה לפיצויים שהגיש תובע נגד מורה הנהיגה שלו לשעבר והורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. התובע תבע את הנתבעים על כך שהגישו נגדו תלונת שווא וגרמו לו להיכשל בשלושה מבחני נהיגה. התובע זוכה גם מאשמה פלילית נפרדת של איום על המדריך שלו. בית המשפט קבע כי בעוד שזיכוי פלילי יכול לשמש כראיה בתביעה אזרחית, הוא אינו מבטיח את קיומן של ראיות התומכות בטענות התובע. השופט מצא את גרסת הנתבעים לאירועים אמינה יותר והסתמך על סעיפים 42א לפקודת הראיות ו-60 לפקודת הנזיקין כדי לקבוע כי הנתבעים לא הגישו תלונת שווא והם זכאים להגנה על פי החוקים הקיימים. כמו כן, השופטת לא מצאה כל ראיה התומכת בטענות התובע לרשלנות בהוראה ואי המצאת קבלות. התובע הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על פסק הדין, שנדחתה, שכן השופט לא מצא עיוות דין ולא טעויות משפטיות המחייבות התערבות. החלטת בית המשפט לתביעות קטנות התבססה על ראיות ועדויות מהימנות, וגם טענות התובע בערעור, בדבר התנהגות בלתי הולמת פרוצדורלית ופסק דין פסול, נדחו. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט, שנחשבו סבירות, ובקשת רשות הערעור נדחתה.