סע"ש 28062-06-20

תקציר

בפסק הדין נמצא כי התובע פוטר שלא כדין מתפקידו כמנהל עבודה בחברה הנתבעת. השופטת קובעת כי נפלו פגמים מהותיים בהליך שהוביל לפיטורי התובע, לרבות העברתו של התובע לתפקיד לא ניהולי, שבוטל מאוחר יותר בערעור, ואי הצבתו בתפקיד ניהולי לאחר מכן. בנוסף, החלטת הנתבעת לפטר את התובע במהלך מחלתו, מבלי לנסות ליצור עמו קשר או לבקש הבהרות במועד חזרתו לעבודה, נמצאה בלתי חוקית. השופטת מציינת כי הסעד הראוי לפיטורים שלא כדין הוא בדרך כלל פיצוי כספי ולא השבה, והדבר נכון במיוחד במקרה זה בשל הזמן שחלף והיחסים המתוחים בין הצדדים. לפיכך, הנתבע חויב לשלם לתובע פיצוי בסך 50,000 ₪. עוד קובעת השופטת כי החלטות ועדות ההפרטה בנוגע למשמעת התובעת התקבלו כראוי ואין לבטלן, וכי טענות התובע בדבר הטרדה והתעללות אינן מוכחות. כמו כן, השופטת מחליטה כי בקשת התובע לפיצוי בגין השעיה של חודש אינה תקפה, שכן לא הוגש עליה ערעור במועד המתאים. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 4,000 ₪. החלטה זו היא סופית ויש לה זכות ערעור כדין.