רע"א 30101-10-18

תקציר

בית המשפט בחן מספר הסכמים בין הצדדים מפברואר 2014, ינואר 2015, יוני 2015 ואפריל 2016 כדי לקבוע האם יש להפנות את הסכסוך לבוררות כאמור בסעיף סמכות השיפוט בהסכם אפריל 2016. הסעיף הגביל את היקף הבוררות לסעיף 4 להסכם, שעסק בנושאים כספיים ומתן שירותים בעת שביתה או תקלה. בית המשפט קבע כי תניית הבוררות אינה מכסה את כל המחלוקות ודחה את הבקשה להעברת התובענה לבוררות, מה גם שהסעד המרכזי המבוקש הוא החזרת מגרסה. תחת זאת, בית המשפט הורה להמשיך את התיק בהליך הרגיל, לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה שלו ולתת הזדמנות לנתבע להגיש כתב הגנה. עוד קבע בית המשפט כי לא יכריע בשלב זה בתביעות מקדמיות אחרות, ושמר את טענות הצדדים להמשך ההליך. שני הצדדים ביקשו רשות ערעור על פסק דין זה, אך בית המשפט דחה את מרבית הבקשות, ולא מצא עילה להתערב בהפעלת שיקול דעתו של בית משפט קמא. רשות ערעור ניתנה רק בסוגיית הסמכות המהותית, והתיק הוחזר לבית משפט קמא להכרעה בעניין זה. בסך הכל חויב כל צד לשאת בהוצאותיו, והערבות תוחזר למבקשים.