בש"פ 3485/18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתיק פלילי בו ערער הנאשם על ההחלטה להחזיקו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים למספר אישומים נגדו. הערעור מתמקד בשאלה האם יש די ראיות לכאורה כדי להצדיק את המשך מעצרו. לאחר בחינת הראיות שהוצגו לאישום הרביעי, נחה דעתו של בית המשפט כי אכן קיימות ראיות לכאורה התומכות בטענות. לגופו של עניין, השופט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי טענת הנתבע כי אדם בשם אבישי עבד אצלו היא שקרית. מסקנה זו מתבססת על מספר ראיות, לרבות דוחות מעקב, שיחות בין הנאשם לאבישי שיורטו על ידי הרשויות, ודברי רואה החשבון והעובדים של הנתבעת. משיחות אלה, יחד עם ראיות נוספות, עולה כי הנאשם היה מעורב בפעילות פלילית, לרבות הנחת מטען חבלה, כפי שהוזכר באמצעות מילה מוצפנת. זאת ועוד, השופט מדגיש את משמעות שתיקתו של הנאשם בחקירתו ואת היעדר כל הסבר לראיות המפלילות. באשר לאישום השלישי, בית המשפט מוצא כי קיימות גם ראיות לכאורה התומכות בהחלטת בית המשפט המחוזי, אם כי אין צורך לרדת לפרטים בשל אופיין המשכנע של הראיות הנוגעות לאישום הרביעי. השופט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי קיימת עילת מעצר וכי לא קיימת חלופת מעצר הולמת, בהתחשב באופי העבירות הנטענות ובעברו הפלילי של הנאשם. משכך, נדחה הערעור על שחרורו של הנאשם, וההחלטה להחזיקו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים מתקבלת.