ת"א 8207/06

תקציר

התובעת, מורה במקצועה, תבעה את משרד החינוך ואת מנהלת בית הספר בגין רשלנות, בטענה כי חשיפתה לתלמידה אלימה והמטרידה מינית גרמה לה ללחץ ממושך, שהוביל להתפתחות פיברומיאלגיה. הנתבעים טענו כי טיפלו כראוי בבעיות ההתנהגות של התלמיד וכי אין להם אינדיקציה לכך שהתובע חווה מצוקה חריגה. בית המשפט מצא כי טיפולם של הנאשמים בבעיות ההתנהגות של התלמיד היה לקוי. עם זאת, התובעת לא הביעה קושי חריג בהתמודדות עם התלמידה, והנתבעים לא היו מודעים למצוקתה. גרסתה של התובעת לאירועים לא תמיד הייתה עקבית, ולא הוכח כי עדכנה את הנתבעים על הטיפול הפסיכולוגי שקיבלה במהלך שנת הלימודים הנדונה. בית המשפט הגיע למסקנה כי לנתבעים לא הייתה סיבה לצפות מראש את הנזק שנגרם לתובעת, ולכן לא הייתה להם חובת זהירות קונקרטית כלפיה. לפיכך, התביעה בגין רשלנות נדחתה. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענותיה של התובעת בדבר הפרת חובה חקוקה, בדיקתה המחודשת של התובעת על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט, סיכויי קידומה ובסיס שכרה, ומצא כי הן חסרות שחר. התובע חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של הנתבעים.