ת"א 1244/07

תקציר

התובע, קבלן, ביצע עבודות עבור חברה והוציא דרישת תשלום, שאושרה חלקית על ידי מהנדס החברה. המהנדס אישר 54,000 ₪, בעוד החברה עצמה הציעה 40,000 ₪, שני סכומים נמוכים מאלו שדרשה התובעת בסך 146,250 ₪ בשל עיכובים לכאורה ועבודה שלא הושלמה. חשבונו של התובע הוצא בהסכמת שני הצדדים. הנתבע, ששימש כבורר על פי ההסכם בין התובע לחברה, החזיק בכספי נאמנות שנועדו להבטיח את תשלום החברה לתובע. לאחר שהחברה נכנסה לחדלות פירעון והפסיקה לעבוד, הנתבע החזיר לחברה את יתרת כספי הנאמנות מבלי להכריע בטענות מי מהצדדים. בית המשפט מצא כי הנתבע הפר את חובת הנאמנות שלו בכך שהחזיר את הכספים מבלי לקבוע את התשלום המגיע לתובע ולכן עליו לשאת בנזק שנגרם כתוצאה מכך. התובע זכאי לסכום מאושר של 37,450 ₪ בתוספת מע"מ מהנתבעת, שכן החברה הייתה חייבת לשלם סכום זה והנתבע, הפועל כנאמן, היה צריך לשלם לתובע מכספי הנאמנות. סכום זה, הנושא ריבית משפטית והפרשי הצמדה, כמו גם הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, ישולם על ידי הנתבע בהעדר תשלום מהחברה.