ע"פ 259/97

תקציר

בעניין בשתאווי סובחי נגד מדינת ישראל נדון הערעור הן על ההרשעה והן על גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 7.1.97. המערער, שיוצג על ידי עו"ד ופאא זועבי פאהום, ערער על פסק הדין שהרשיע אותו בחבלה בנסיבות מחמירות ובתקיפה הגורמת חבלה. האירוע כלל קטטה פיזית בין המערער למתלונן, במהלכה תקפו המערער ובנו, עלי, את המתלונן באמצעות מוטות ברזל וחפצים נוספים. סכין מצאה את חותמה על המתלונן וגרמה לו לחבלות קשות שהצריכו ניתוח ואשפוז של 18 יום. בא כוח המערער טען כי המערער אינו אחראי לפגיעות הסכין וייחס אותן לעלי בלבד. עם זאת, בית המשפט הותיר על כנו את הכרעת הדין המקורית, והדגיש כי לא נקבע מי גרם לפצעי הסכין, אך אישר את מעורבותם המשותפת של המערער ובנו בפיגוע. "שותפות ספונטנית" זו הפכה את שניהם לאשמים במידה שווה במעשי האלימות הקולקטיביים. בית המשפט, תוך שמירה על חומרת העונש, הדגיש את הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע את הסוגיה החברתית של יישוב סכסוכים באמצעות אלימות, במיוחד שימוש בכלי נשק כמו סכינים. למרות גילו של המערער ועבירות העבר, שנבחנו במהלך גזר הדין, הערעור נדחה בסופו של דבר, תוך חיזוק העיקרון לפיו התנהגות כזו ראויה לתוצאות משפטיות מחמירות. החלטה זו התקבלה סופית ב-28 באפריל 1998.