עמ"ת 58445-05-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לשחרר את המשיב (הנאשם) בתיק פלילי שעניינו אלימות במשפחה, רכוש ועבירות תנועה. בערעור נטען כי שגה בית משפט קמא בכך שהורה על שחרורו של הנאשם למכון גמילה, שכן ניסיונות העבר להיגמל משימוש בסמים נכשלו, וחוות דעת מקצועיות הומלצו נגדו. עם זאת, השופט שדן בערעור הגיע למסקנה כי החלטת בית משפט קמא צריכה לעמוד. בית משפט קמא שקל את הגורמים הרלוונטיים ואת התקדימים של בית המשפט העליון, והתרשמותו מכנותו ונכונותו של הנאשם להשתנות הצדיקה את שחרורו לתקופה קצרה למכון גמילה עד לבדיקה נוספת. השופט הדגיש את יתרונו של בית משפט קמא בהערכת נסיבותיו של הנאשם ואת הצורך בפתרון מהיר בהתחשב באופי התיק. בעוד תסקיר רשמי של שירות המבחן היה אידיאלי, משך הזמן הקצר של השחרור ודיון המעקב המתוכנן הפיגו חשש זה. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר לשחרר את הנאשם למכון גמילה התקבלה.