ת"א 15349/00
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
התובעת, חברת גבעת סביון הילר, המנהלת מכונים רפואיים, תבעה את משרד הבריאות להחזר הוצאות שנגרמו מבדיקות תקופתיות של מכשירי הממוגרפיה שלה. הבדיקות, דרישה להפעלת המכונים, נקבעו על ידי המשרד בחוזרים, שלטענת התובע הוסמכו שלא כדין והיו צריכים להתפרסם ברשומות. השופט קידר מבית המשפט העליון קבע כי החוזרים אמנם הביאו לשינוי בחוק ולכן חייבו את פרסומם, אך הם אינם תקנות חקיקתיות שכן הם מופנים לקבוצה ספציפית ולא לציבור הרחב. כמו כן, למשרד הייתה סמכות להוציא את החוזרים ולדרוש תשלום עבור הבדיקות, שלא נחשבו לפגיעה בזכויות קניין או לאגרה שלא כדין. אי פרסומן של ההנחיות לא פסל אותן, ובית המשפט לא ראה סיבה לבטלן בדיעבד, במיוחד בהתחשב במודעותו של התובע ובפגיעה הפוטנציאלית באינטרס הציבורי. התשלומים נחשבו כדמי השתתפות, והחוזרים נמצאו כפגיעה סבירה ומידתית בזכויות התובע, תוך התחשבות גם באינטרס ההסתמכות של הנתבעת, שסיפקה שירותי פיקוח. בסופו של דבר, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
חקיקה מקושרת
ת"א 15349/00 מרפא גבעת סביון בע"מ נ' מדינת ישראל, מחוזי (1.4.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.