ת"צ 53990-11-13

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם יכול בעל דין לפתוח בהליך נגד נתבע מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. בית המשפט בוחן את הבקשה להיתר המצאה בהליך דו-שלבי. ראשית, היא בוחנת אם עניינו של המבקש נופל בגדר עילת ההמצאה. אם כן, היא בוחנת אם ישראל היא הפורום המתאים לדון בתביעה. לתנאי הראשון, על המבקש לספק הוכחה לטענה הראויה לטיעון. לתנאי השני, על בית המשפט להשתכנע כי התביעה מעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה ואינה מהווה מטרד או טענת סרק. במקרה זה, המבקשת מבקשת לפתוח בהליך נגד חברות זרות על בסיס הסדר כובל לכאורה בנוגע למחירי מסכים שטוחים, אשר השפיע על התחרות בשוק הישראלי. בית המשפט קובע כי פעולת ההסדר הכובל, אף שנעשתה בחו"ל, התקיימה בחלקה גם בישראל. לפיכך חלה תקנה 500(7), המאפשרת הפקת מסמכי בית משפט מחוץ למדינה. על בית המשפט להשתכנע כי הטענה מעוררת שאלה רצינית ואינה קנטרנית. המבקש הביא ראיות מספיקות, לרבות מסמכים מרשויות ובתי משפט ברחבי העולם הדנים בקרטל הפאנלים, וכן פשרות והחלטות נגד חלק מהמשיבים. די בחוות הדעת הכלכלית ובמסמכים הנוספים שהוגשו כדי לקבוע כי קיימת שאלה כבדת משקל לדון בה באשר להשפעת ההסדר הכובל על השוק הישראלי ולנזקים הנגרמים לצרכנים הישראלים. עם זאת, הבקשה להיתר המצאה נגד המשיב 4 נדחית מאחר שהמבקשים לא עמדו בנטל הראייתי הנדרש מהם. בית המשפט דן גם בדרך ביצוע ההמצאה בפני המשיבים 1, 4 ו-5, בקובעו כי ההמצאות למשיבים 1 ו-5 בוצעו כדין, ואילו המשיב 4 פעל בחוסר תום לב. לבסוף, הבקשה להיתר המצאה מתקבלת אצל המשיבים 1, 2 ו-5. כל אחד מהמשיבים הללו ישלם למבקש הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. המבקש ישלם למשיב 4 הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.