פש"ר 59609-11-22

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על פסק דין של נאמן שדחה תביעת חוב שהגישה המערערת נגד החייב. המערער טען כי החייב חייב לו 1,577,533 ₪, מתוכם 400,000 ₪ הוצאות בניה. בית המשפט לא מצא פגמים פרוצדורליים בקביעת הנאמן ואישר את החלטתו, תוך שהוא מסכים כי המערערת לא הצליחה להוכיח את קיומן של הלוואות וכי במקום זאת, הראיות מצביעות על יחסי שותפות בין המערער לבין החייב. זאת ועוד, בית המשפט תמך בהחלת חוק אשראי הוגן על ידי הנאמן, המחייב מלווים לספק הסכמי הלוואה בכתב ולגלות מידע מסוים, וציין כי המערערת לא עמדה בדרישות אלה. המערער, שעליו הוטל נטל ההוכחה, לא הציג ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו ואף הודה כי הכספים שימשו לעסק. בנוסף, מצא בית המשפט כי הצהרותיו ומעשיו של המערער עצמו הצביעו על מעורבותו הפעילה ועל עניינו הכלכלי בחברה. החלטת הנאמן נחשבה סבירה ומבוססת על ראיות עובדתיות, ולא הותירה כל הצדקה להתערבות. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות הנאמן והחייב, בסך 6,000 ₪.