תלה"מ 16405-09-19

תקציר

פסק הדין פוסק לטובת טענת התובעת כי היא זכאית למחצית משווי כל האופציות שהוענקו לנתבע במהלך נישואיהם, גם אלו שהבשילו לאחר מועד הקרע. זאת, משום שהאופציות, המשמשות תחליף לשכר או להטבה, ניתנו לנתבע במהלך נישואיהם ולכן נחשבות לנכסים משותפים. האפשרויות אינן נתפסות כתמריץ לעבודה עתידית אלא כפיצוי על עבודתו הקודמת של הנתבע במהלך הנישואין, ולכן לתובע זכות שווה בהן. עוד נקבע בפסק הדין כי שווי חלקו של התובע יחושב על פי "כלל הזמן", המתחשב בתקופת העבודה שחפפה לחייהם המשותפים ביחס לסך תקופת העבודה שבגינה הוענקו האופציות. מאחר שלא הייתה מחלוקת לגבי אופן ההערכה, יוערכו האופציות לפי שווי המימוש שלהן בפועל, כפי שנקבע בדין העברי. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפט שלהם.