עמ"ש 28592-05-13

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע כי חובתו של אב לדאוג לדיור לילדיו הקטינים נגזרת מההלכה היהודית, המחייבת אותו לשאת בעלויות התפתחותם, לרבות מזון, ביגוד ודיור. חובה זו חלה ללא קשר לגיל הילדים או למצבה הכלכלי של האם. בית המשפט הבהיר את תחולתה של חובה זו על שלוש קבוצות גיל: ילדים מתחת לגיל שש, ילדים בני שש עד חמש עשרה וילדים מעל גיל חמש עשרה אך מתחת לגיל שמונה עשרה. עבור הקבוצה הראשונה, חובת האב עומדת ללא קשר למצבה הכלכלי של האם או לצרכי הילדים. לגבי הקבוצה השנייה, החיוב מבוסס על עקרונות הצדקה, וחיוב האב תלוי במצבו הכלכלי. לבסוף, לגבי קטינים מבוגרים החובה מפורשת והחיוב נקבע על פי דיני צדקה, תוך התחשבות ביכולותיהם של שני ההורים. בית המשפט הדגיש כי חובתו של האב משתרעת על מתן דיור בסיסי, גם אם הילדים מתגוררים בבית בבעלות האם. פסק הדין פירט גם את ההשלכות של החלטותיה הכלכליות של האם, כגון רכישת דירה, על חובתו של האב, והגיע למסקנה כי יש להתחשב בהן בקביעת חיובו. התיק הוחזר לבית משפט קמא לבחינה מחודשת של השתתפות המשיב בהוצאות הדיור של הקטין, בהתחשב בכך שהמצב העובדתי השתנה מאז פסק הדין המקורי. ההחלטה פסקה גם על ביטול ההוצאות שנגבו מהאישה במשפט והטילה על המשיב הוצאות בסך 10,000 ₪ בגין הערעור.