ת"א 7086-08-23

תקציר

השופטת קבעה כי על הנתבעים להשיב לתובע סך של 50,000 ₪, ביחד ולחוד, בתשלומים לאורך תקופה. פסק הדין ניתן לאחר בחינה מדוקדקת של העובדות שהוצגו על ידי שני הצדדים. השופט קיבל את זכותו של התובע להשבה לפי חוק עשיית עושר שלא כדין, אך דחה את מלוא ההחזר המבוקש בשל תקופת ההתיישנות על חלק מהתביעה, שראשיתה למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה. השופטת התייחסה גם להתנהלות הצדדים ומצאה את שני הצדדים אשמים – התובעת ברשלנותה במעקב אחר תשלומי הפנסיה והנתבעים בכך שלא פעלו בתום לב, למרות שלא היו אחראים ישירות לכספים שהתקבלו. נמצא כי הנתבעים ירשו את הכספים המדוברים ולכן חלה עליהם חובה להחזירם, אך השופט החליט שלא להעניק פטור מלא מהשבתה. עוד הזכירה השופטת את האפשרות שהנתבעים ישתמשו בכספים שבחשבון המשותף של המנוח לצורך הפירעון, וקבעה את מועד הפירעון ליום 15.2.2025. בנוסף, השופט קבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו, והשאיר את האפשרות לערער לרשויות גבוהות יותר.