ע"א 470/76

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על הסכם פיצוי לרכישת קרקע. בית המשפט המחוזי בנצרת קבע בעבר כי הסכם בין רשות הפיתוח לבין תושבת כפר בגליל העליון, נוזה סולימאן יעקוב, בטל ומבוטל. הקרקע המדוברת נמצאה בכפר איקרית ונרכשה על ידי רשות הפיתוח מכוח חוק רכישת קרקעות. חתנה של נוזהה, לוטוף יוסף איברהים ניג'ם, ניהל משא ומתן על הפיצויים בשמה וחתם על טופס הסכמה בשנת 1971. עם זאת, ההסכם היה מותנה באישור מינהל מקרקעי ישראל, שניתן רק בשנת 1972, לאחר מותה של נוזה. בית המשפט מצא כי ההסכם אינו מחייב, שכן הוא לא אושר על ידי הרשויות המתאימות במהלך חייה של נוזה, והמינהל לא יכול היה לקבל הצעה שהוגשה מטעמה לאחר מותה. בנוסף, החזקה בקרקע הועברה ללוטוף בניגוד לתנאי ההסכם. השופט הגיע למסקנה כי ההסכם בטל, והערעור על פסק דין זה נדחה. בפסק הדין מוזכר גם הסכם נפרד בין לוטוף לבין מערערת רביעית בדבר מכירת מגרש בניה, אך מאחר שעל כך לא ערער בית המשפט בערעור, בית המשפט לא הכריע בו. לבסוף, בית המשפט התייחס לכתב ויתור לכאורה עליו חתם לוטוף בשנת 1977, בו העביר את זכויות הפיצויים לאשתו, אך לא קבע את תוקפו.