ת"א 1844/04

תקציר

הנתבע לא זימן את האסיפה בה הוחלט להגיש נגדו תביעה בגין השימוש שעשה בבור המים הסמוך למחסן. למרות שהאסיפה לא עמדה בדרישות המניין, נטען בתביעה כי הנתבע, שרכש את זכויות המחסן יומיים לפני האסיפה, אינו יכול להתלונן על כך, מה גם שלא התנגד שלא יוזמנו מיד לאחר קבלת ההחלטה, וגם הבעלים הקודמים של המחסן לא הגיעו לפגישות. לפיכך, טענתו נתפסת כקביעה מחמירה של זכות בחוסר תום לב. הבור נחשב לרכוש משותף ולכן לתובע, בהיותו נציג הבית המשותף, יש זכות לנהל אותו ולנקוט בהליכים משפטיים בנוגע לשימוש בו. מאחר שהנתבע אינו טוען לזכויות קנייניות על הבור, טענתו כי התובע אינו הגוף המתאים להגיש טענה זו אינה עומדת. זכותו של התובע לדרוש את מסירת הבור מהנתבעת, אשר פלשה אליו ללא רשות בשנת 2000 וערכה בו שינויים. טענת הנתבע כי השתמע ממנו היתר לשימוש בבור למגורים בשל שימוש ממושך, נדחית. עדויות עדי התביעה משכנעות את בית המשפט כי הנתבע פלש לראשונה לבור בשנת 2000 וביצע שינויים ללא אישור. לפיכך, הנתבע מצווה להשיב את החזקה בבור ולהשיב את הרכוש המשותף למצבו הקודם על חשבונו בתוך 30 יום. כמו כן הוא נדרש לשלם לתובע 2,849 ₪ בתוספת ריבית, אגרת בית משפט ושכר טרחת מומחה ועורך דין מטעם התובעת.