רע"א 11271-01-26

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על המידע שסופק בטקסט, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור רע"א 11271-01-26** **מבוא:** החלטה זו של בית המשפט העליון (כב' השופטת דפנה ברק-ארז) בבקשת רשות ערעור (רע"א) מבטאת יישום של דוקטרינת "גלגול שלישי" והגבלות על ערעור, תוך התמקדות בהבחנה בין החלטות דיוניות למהותיות, ובהשלכות של עיכוב הליכים עקב גישור על מועדים דיוניים. הדיון המשפטי מתמקד בסוגיית הערעור על החלטות של בתי משפט קמא, ובפרט על החלטה הנוגעת לדחיית בקשה להארכת מועד להשלמת הליך גילוי מסמכים. **עובדות רלוונטיות:** 1. **תביעה מקורית:** המבקש (יחיאל סמסון) הגיש תביעה בבית משפט השלום נגד מספר משיבים, בטענה לפגיעה בפרטיותו. 2. **הליך גילוי מסמכים:** בשלב קדם, ביקשה באת-כוח המבקש ארכה להשלמת הליך גילוי המסמכים, תוך ציון התמשכותו של הליך גישור שהתנהל בין הצדדים. 3. **החלטת בית משפט השלום:** בית משפט השלום דחה את הבקשה לארכה, וקבע כי גישור אינו מעכב אוטומטית את המועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") ביחס להליכים מקדמיים. לפיכך, המועד להשלמת גילוי המסמכים חלף. בית המשפט ציין כי המבקש היה יכול להעלות טענות אלו בשלבים מוקדמים יותר. על כן, ההליך קודם לשלב הגשת ראיות. 4. **החלטת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי (כב' סגנית הנשיא א' כהן) דחה על הסף את בקשת רשות הערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום. הוא קבע כי חל בעניין זה סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: "צו בתי המשפט"), השולל הגשת רע"א על החלטות הנוגעות לקביעה ושינוי מועדי דיון ומועדים להגשת כתבי טענות, לרבות בקשות. 5. **בקשת רשות הערעור הנוכחית:** המבקש עותר לקבלת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בטענה כי השאלה העקרונית הנדונה היא האם סיווג החלטה כ"דיונית" תחת צו בתי המשפט שולל את ההליך המקדמי. המבקש טוען שבית המשפט המחוזי טעה בסיווג ההחלטה כ"דיונית", וכי דחיית הבקשה להארכת מועד מהווה בפועל סנקציה. **ניתוח משפטי:** 1. **עקרון "גלגול שלישי" והגבלות על ערעור:** בית המשפט העליון מיישם בקפדנות את הכלל לפיו רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת במשורה, ורק במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית רחבה. השופטת ברק-ארז מצביעה על כך שהבקשה הנוכחית אינה עומדת באמת מידה זו, מכיוון שאינה מעוררת כל שאלה עקרונית. 2. **סיווג החלטות תחת צו בתי המשפט:** * **החלטה דיונית לעומת מהותית:** בית המשפט המחוזי, וכעת בית המשפט העליון, רואים בהחלטה לדחות בקשה להארכת מועד להגשת מסמכים (במקרה זה, במסגרת גילוי מסמכים) כהחלטה דיונית, החוסה תחת סעיף 1(1) לצו בתי המשפט. סעיף זה מונע הגשת רע"א על החלטות הנוגעות לקביעת ושינוי מועדים. * **הבחנה בין שלילת הליך להארכת מועד:** המבקש מנסה לטעון כי דחיית הבקשה מהווה למעשה "שלילת האפשרות לפתוח בהליך" או "נקיטת סנקציה". אולם, בית המשפט העליון דוחה טענה זו. כאמור בסעיף 5 להחלטה, ייתכן אף שחל סעיף 1(2) לצו בתי המשפט, המונע הגשת רע"א על החלטה בבקשה להארכת מועד, *אלא אם* משמעותה שלילת אפשרות לפתוח בהליך. במקרה זה, לא נשללה האפשרות להגיש את המסמכים, אלא רק נדחתה הבקשה לארכה, כאשר המועדים להגשה קבועים בתקנות. הגישה היא שדחיית בקשת הארכה, כאשר מועד הדין חלף, אינה שקולה לשלילת זכות הגישה לבית המשפט. 3. **השפעת הליכי גישור על מועדים דיוניים:** * **עקרון אי-עיכוב אוטומטי:** בית משפט השלום קבע באופן ברור כי "פנייה להליכי גישור אינה מעכבת כשלעצמה את ההוראות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי... ביחס להליכים מקדמיים". זוהי קביעה עקרונית חשובה. כלל זה מבטיח כי הליכי גישור, גם אם מתקיימים במקביל להליך משפטי, אינם גורמים לעיכוב סדר הדין הקיים ללא הסכמה מפורשת של כל הצדדים או החלטה שיפוטית. * **אחריות הצדדים:** בית משפט השלום אף הצביע על כך שהמבקש יכול היה להעלות טענות אלו בשלבים מוקדמים יותר. הדבר מעיד על כך שעל צד המבקש להאריך מועדים דיוניים, עליו לפעול באופן יזום ומיד עם היוודע הצורך, ולא להסתמך על תהליכים מקבילים (כמו גישור) כמצדיקים עיכוב אוטומטי. 4. **עיוות דין:** בית המשפט העליון מציין כי "נוכח הזמן שעמד לרשות המבקש לעמידה בחובותיו הדיוניות אף אין לומר שנגרם לו עיוות דין". משמעות הדבר היא כי בית המשפט בוחן את השאלה האם דחיית הבקשה גרמה לנזק מהותי, שאינו ניתן לתיקון בשלב מאוחר יותר, או ששללה זכות יסוד. במקרה זה, השופטת ברק-ארז סברה כי לא נגרם עיוות דין. **חידושים משפטיים (או חידוד עקרונות קיימים):** * **החמרה עם שימוש לרעה בפרוצדורה:** ההחלטה מחזקת את הדעה כי יש לראות בחומרה בקשות לארכות מועד שאינן מוגשות בזמן או שאינן מבוססות על טעמים מוצדקים, ובפרט כאשר הן נובעות מבחירה של הצדדים שלא לפעול באופן מידי. * **חידוד הגבול בין דיוני למהותי:** ההחלטה מדגישה את הדרך הפרשנית המצמצמת של בית המשפט את סעיפי צו בתי המשפט, ומבהירה כי דחיית בקשה להארכת מועד, גם אם נראית כמשפיעה על ההליך, אינה בהכרח "מהותית" מספיק כדי לעקוף את ההגבלות על ערעור ב"גלגול שלישי". * **הגברת הוודאות בדיון המשפטי:** הקביעה כי גישור אינו מעכב אוטומטית מועדים דיוניים נועדה להבטיח התקדמות יעילה של ההליכים המשפטיים, ולמנוע מצב בו הליכי גישור משמשים כמנגנון לעיכוב ההליך המשפטי ללא הצדקה. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, תוך יישום קפדני של דוקטרינת "גלגול שלישי" וההגבלות על ערעור על החלטות דיוניות. ההחלטה מבהירה כי דחיית בקשה להארכת מועד להשלמת גילוי מסמכים, כאשר המועד הדיוני חלף, אינה נחשבת בדרך כלל להחלטה מהותית או כזו הגורמת לעיוות דין, ואינה מצדיקה דיון בערעור נוסף. כמו כן, ההחלטה מחזקת את הכלל כי הליכי גישור אינם מעכבים אוטומטית מועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, ומטילה אחריות על הצדדים לנהל את הליכי המשפט באופן יעיל.