ע"א 2079/20

תקציר

בית המשפט בחן את בקשת המערער לכלול ראיות חדשות בערעור אזרחי, בקשה שנדחתה מאחר שהראיות היו נגישות במהלך ההליכים בבית המשפט המחוזי, והכללתה אינה מועילה כעת. סוגיית הליבה סובבת סביב פרשנות הסייגים לפטור ממס למוסדות ציבור לפי סעיף 9(2)(א) לפקודת מס הכנסה. בית המשפט הדגיש את הצורך שפעילותה של המערערת תהיה קשורה לאינטרסים הציבוריים של ישראל כדי להיות זכאית לפטור ממס, תוך יישור קו עם "גישת הוצאות המס", הרואה בפטורים מימון עקיף של המדינה, התומך בפעילויות שלמדינה יש עניין בהן. בית המשפט מפנה לתקדימים לפרשנות דיני המס באופן צר, תוך שמירת פטורים לפעילות המשרתת את הציבור הישראלי. טענות המערערת, לרבות טענות לאפליה ופרשנויות שגויות של חוקי המס הקשורים, היו חסרות בסיס עובדתי או בלתי רלוונטיות מבחינה משפטית. הערעור נדחה, כאשר בית המשפט אישר את ההחלטה כי פעילותו של המערער בביר נבאלא נעדרה את הקשר הנדרש לישראל. בנוסף, חויב המערער בהוצאות בסך 30,000 ₪ למשיב. השופטים י' עמית וא' שטיין הסכימו עם השופט ד' מינץ, כאשר שטיין הוסיף והבהיר את נחיצותה של פרשנות לשונית ותכליתית, ואישר כי ההקשר של החוק מגביל את המוסדות הזכאים למוסדות לטובת הציבור הישראלי.