דנ"א 8511/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לעתירה לדיון נוסף בפסק דין קודם של בית המשפט העליון בעניין ערעור על עיכוב הליכים בתובענה. פסק הדין הראשוני דחה את הבקשה לעיכוב הליכים, למרות הסכם בוררות קיים בין העותרת לבין המשיבים. גם בית המשפט המחוזי דחה את הקפאת ההליכים, בנימוק שהאינטרס הציבורי בבירור הסכסוך בישראל הוא עילה מספקת לגבור על הסכם הבוררות. פסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן על ידי השופט רובינשטיין, הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי, ואישר כי שיקולי תקנת הציבור יכולים לגבור על הסכם הבוררות במקרים חריגים, למרות אמנת ניו יורק בדבר הכרה ואכיפה של פרסי בוררות זרים. השופט רובינשטיין קבע כי האינטרס הציבורי המשמעותי הגלום בתביעה, שעניינו טענות לניסויים רשלניים המסכנים חיי חולים, מצדיק דחיית הקפאת הליכים. קביעה זו נתמכה על ידי השופטת פרוקצ'יה, שהדגישה את הממדים הציבוריים הרחבים של התיק. מנגד, השופט דנציגר חלק על כך, וטען כי היה מקום לעכב את ההליכים בהתאם לחוק הבוררות ואמנת ניו יורק. העותר טען כי פסק הדין יצר תקדים חדש הסותר פסקי דין קודמים ואת תכליתה של אמנת ניו יורק. עם זאת, טענו המשיבים כי פסק הדין עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת. הבקשה לדיון נוסף נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי פסק הדין עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות ואינו מצדיק הליך חריג. דחיית העתירה חייבה גם את העותרת לשלם 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין למשיבים 1 ו-2.