עב"ל 598/08

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע, שקיבל את תביעתו של חיים דדון להכיר בטינטון – מחלת שמיעה – כפגיעה בעבודה. המכון הכיר בליקוי השמיעה של דדון, אך חלק על טענת הטינטון, בנימוק של דרישה חוקית שדדון לא עמד בה. החוק קובע כי כדי לטעון לטינטון, יש לתעד את הליקוי ברשומה הרפואית כמחייב טיפול רפואי חוזר. דדון, אזרח צה"ל שנחשף לרעש מזיק, אכן סבל מירידה בשמיעה וזמזום בלתי פוסק באוזניים. עם זאת, בתיק הרפואי שלו נמצאו תלונות מעטות בלבד על טנטון במשך שנתיים, שהתמקדו בסמוך למועד הגשת התביעה. לעומת זאת, במקרה דומה, ע"א 535/08, התיק הרפואי של מר קנטור הציג דפוס עקבי יותר של תלונות על טנטון. דדון לא הצליח להוכיח די הצורך כי תלונותיו אמיתיות ואינן קשורות לטענתו, בניגוד לקנטור. משכך, הערעור נוטה לטובת המוסד לביטוח לאומי, ותביעתו של דדון להכרה בטינטון כנפגע עבודה נדחית. יש לציין כי פסק דין זה אינו נושא בצו להוצאות, והוא מיום 22.4.2010.