דב"ע נד/22 - 4

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין איגוד המהנדסים לתעש על תוקפו של הסכם הבראה שנועד לצמצם את כוח האדם של תעש ופיטורי מהנדס, מר צור, במסגרת ההסכם. בית הדין האזורי דחה את בקשת הסתדרות המהנדסים כסכסוך קיבוצי, מה שהוביל לערעור. הטענות העיקריות נוגעות לפיטוריו על הסף של סכסוך קיבוצי, לתוקפו של הסכם ההבראה ולפיטוריו של מר צור. השופט י' אליאסוף קובע כי סעד של דחיית הליך אזרחי הוא אמצעי דרסטי שיש ליישמו בזהירות. בעוד שתקנות בית הדין לעבודה אינן חלות על סכסוכים קיבוציים, בתי הדין האזוריים יכולים לאמץ מהן הוראות. סכסוכים קיבוציים מחייבים משא ומתן ודיון לגופו של עניין, אך הבקשה של הסתדרות המהנדסים אינה עומדת בתנאים לסכסוך קיבוצי מכיוון שהיא חסרת שחר. האיחוד יכול להיות צד לסכסוך קיבוצי אך עליו להראות יריבות, מעמד ואינטרס. ערעור על תוקפו של הסכם קיבוצי יכול להיעשות רק על ידי ארגון עובדים בשלב הרישום. למרות שבית הדין יכול לבחון את תוקפו של הסכם רשום, הוא בדרך כלל מקיים אותם כדי להבטיח יציבות ביחסי העבודה. במקרה זה, הסכם ההבראה תקף על פניו ויש לקיימו. כמו כן, גם בקשת הסתדרות המהנדסים בעניין פיטוריו של מר צור נדחית בשל שיהוי ניכר, ההופך אותה לבלתי ראויה לסכסוך קיבוצי. הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מתקבל.