עת"מ 51736-11-21

תקציר

במסגרת עת"מ 51736-11-21, בפני בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופטת עירית הוד), נידונה בקשה לסילוק על הסף של עתירה שהגישו העותרים, סאמר ואחמד הייב, נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). עילת הבקשה היא חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בעתירה. **רקע וטענות העותרים:** העותרים, לאחר שזכו בהגרלה במגרש ונכרת עימם הסכם חכירה, ביקשו להחליף את המגרש. לטענתם, בקשתם להחלפה נובעת מסכנת נפשות עקב איומים מצד משפחה אחרת בשכונה, הטוענת לזכות קדימה במגרש. העותרים טענו כי רמ"י הבטיחה להם החלפת מגרש, אך מסרבת לממש הבטחה זו. לטענתם, בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בעתירה מכוח סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן: "החוק"), בצירוף סעיף 59 לתוספת הראשונה לחוק, אשר מסמיך את בית המשפט לדון בעתירה נגד החלטת רשות, כפי שמוגדרת בחוק כ"לרבות מעשה או מחדל". **טענות המשיבה (רמ"י):** רמ"י טענה כי העתירה יש לסלק על הסף בשל חוסר סמכות עניינית. לטענתה, סעיף 59 לתוספת הראשונה לחוק עוסק בהחלטות רמ"י שעניינן **הקצאה ראשונית** של מקרקעין. בענייננו, ההקצאה הראשונית כבר הושלמה עם זכיית העותרים במכרז וחתימת חוזה החכירה. העתירה עוסקת במחלוקת חוזית-אזרחית הנובעת מיחסי החכירה, ולא בתקיפת החלטה מנהלית הנוגעת להקצאה ראשונית. רמ"י הדגישה כי החלפת מגרש אינה זכות מוקנית להם על פי ההסכם, והפניות של העותרים להחלפת מגרש נדחו לאחר בדיקה, משלא הוכחה בעיה במגרש המקורי. **דיון והכרעת בית המשפט:** בית המשפט (כבוד השופטת עירית הוד) קבע כי דין העתירה להימחק על הסף בשל חוסר סמכות עניינית. **נימוקים עיקריים:** 1. **פרשנות סעיף 5(1) לחוק והתוספת הראשונה:** בית המשפט פירש את סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 5(1) לחוק, המחייב הן את קיומה של החלטה של רשות המנויה בתוספת הראשונה, והן שההחלטה עוסקת בעניין המנוי בתוספת הראשונה. הדגש, על פי פסיקת בית המשפט העליון, הוא על **מהות העניין** ולא על הסעד המבוקש. 2. **סעיף 59 לתוספת הראשונה:** סעיף 59 לחוק נוגע להחלטות רמ"י שעניינן **הקצאה ראשונית** של מקרקעין. 3. **השלמת ההקצאה הראשונית:** בית המשפט קבע כי בענייננו, ההקצאה הראשונית של המגרש לעותרים **הושלמה** עם זכייתם במכרז וחתימת חוזה החכירה. מרגע זה ואילך, מערכת היחסים בין הצדדים היא חוזית-אזרחית. 4. **מהות העתירה:** טענות העותרים בעניין החלפת המגרש, גם אם יתייחסו ל"הבטחה מנהלית" או "התנהגות חסרת תום לב", נובעות מתוך מערכת היחסים החוזית והסכמית שנוצרה לאחר חתימת הסכם החכירה. הדרישה להחליף מגרש, גם אם עקב קשיים, נתפסת כסכסוך הנובע מההסכם, ויש לדון בו בזירה האזרחית. 5. **הבחנה בין שלב ההקצאה לשלב החוזי:** בית המשפט הבחין בין מקרים בהם העתירה עוסקת בשלב ההקצאה הראשונית (כמו בפסק דין גבעסול המוזכר), לבין המקרה הנדון, בו ההקצאה הסתיימה והדיון הוא על זכויות וחובות הנובעות מהסכם החכירה. 6. **אין ספק לגבי סמכות:** בית המשפט דחה את טענת העותרים כי במקרה של ספק יש להעדיף את הדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים. נקבע כי בענייננו, אין ספק שהסמכות אינה מסורה לבית משפט זה. 7. **טענות נזיקין ושיהוי:** בית המשפט הבהיר כי טענות העותרים לעניין שיהוי בהחלטת רמ"י או נזקים שנגרמו להם, אינן מקנות לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעתירה, כאשר מהות הסכסוך היא חוזית-אזרחית. **מסקנה:** בית המשפט הורה על **מחיקת העתירה על הסף** בשל חוסר סמכות עניינית, וחייב את העותרים בהוצאות המשיבה. **חידושים או עקרונות משפטיים שעלו מהפסק דין:** * **הפרדה בין "הקצאה ראשונית" לבין "הסכם חכירה":** הפסיקה מדגישה את ההבחנה המהותית בין שלב ההקצאה הראשונית של מקרקעין (המסור לדיון מנהלי, בנסיבות מסוימות) לבין השלבים שלאחר חתימת הסכם החכירה, כאשר מערכת היחסים הופכת לחוזית-אזרחית. * **מרכז הכובד של התביעה:** הקביעה מהי הסמכות השיפוטית (מנהלית או אזרחית) תלויה במהות המחלוקת וב"מרכז הכובד" שלה. גם אם נטענות טענות בעלות גוון מנהלי (כגון הבטחה שלטונית), אם ליבת הסכסוך היא יחסים חוזיים, הסמכות היא לבית המשפט האזרחי. * **זכייה במכרז וחתימת חוזה מסיימים את ההקצאה הראשונית:** גם אם העותרים לא תפסו חזקה פיזית במגרש, עצם זכייתם במכרז וחתימת הסכם החכירה מהווים סיום שלב ההקצאה הראשונית לצורך קביעת הסמכות העניינית. * **הקצאה ראשונית כרשימה סגורה:** בית המשפט מדגיש את בחירת המחוקק לפרט את העניינים המהווים "הקצאה ראשונית" בסעיף 59, ולא ניתן להרחיב פרשנות זו מעבר למצוין.