בג"צ 168/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לחלוקת ערכות מגן מפני התקפות טילים של עיראק על ישראל, שלא כללו תושבים ערבים בשטחים. המשיבים הצדיקו החרגה זו בכך שאין ברשותם מספיק ערכות לכלל התושבים וכי החלוקה מבוססת על רמת הסיכון, כאשר האזורים הערביים נמצאים בסיכון נמוך יותר. עם זאת, בג"ץ פסק לטובת העותרים. בית המשפט הדגיש את חובתה של הסמכות השלטת להבטיח את ביטחונה של האוכלוסייה האזרחית בשטחים הכבושים, ובכלל זה לספק לה הגנה מפני סכנות אפשריות. תוך הכרה בתפיסה הסבירה כי אזרחים ישראלים נמצאים בסיכון גבוה יותר, קבע בית המשפט כי עצם הנמקה זו מחייבת חלוקת ערכות לערבים המתגוררים בסמוך לישראלים. בית המשפט מצא את טענת המשיבים בדבר היעדר ערכות מספיקות לילדים אינה משכנעת, והדגיש כי אין להתנות את חלוקת ערכות המבוגרים בהחזקת ערכות לילדים. זאת ועוד, דחה בית המשפט את הטענה כי מדובר בשיקולים ביטחוניים, צבאיים ומדיניים שאינם שפיטים. בית המשפט קבע כי טענות לאפליה הן תמיד שפיטות, וניכר כי יש להתייחס באופן שווה לתושבים הערבים והיהודים בשטחים הכבושים. בעקבות זאת הורה בית המשפט על חלוקה מיידית של 173,000 ערכות המיגון הזמינות לתושבים הערבים בקרבת הקו הירוק, ועל כל מאמץ להשיג ערכות לילדי מבוגרים אלה ולכלל האוכלוסייה הערבית בהקדם האפשרי. השופט א' ברק, השופט ש' נתניהו והשופטת ט' אור הסכימו פה אחד על פסק דין זה.