ס"ע 55998-09-11

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו המהותית של בית המשפט לדון בתיק, ומאשר כי בסמכותו לעשות כן. לאחר מכן היא מתעמקת בפרטי חוזה העבודה בין התובעים לבין עובדם לשעבר, מר עדילה, ומוצאת כי החוזה היה אמיתי ונחתם על ידי שני הצדדים. פסק הדין דוחה את טענות מר עדילה והנתבעים כי הוא הועסק כשליח בלבד, ומספק ראיות רבות לכך שמר עדילה אכן היה סוכן מכירות בינלאומי עבור התובעים. בהמשך לליבת התיק, פסק הדין קובע כי אכן קיים בידי התובעים "סוד מסחרי" כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, הנוגע לרשימת הלקוחות שלהם ולאסטרטגיות התמחור שלהם, אשר לא היו זמינות לציבור והיוו יתרון עסקי. בית המשפט קובע כי הנתבעים עשו שימוש שלא כדין בסודות מסחריים אלה, תוך פירוט מקרים רבים של התנהלות פסולה של מר עדילה ו-JSM, לרבות העברת בקשות הלקוחות לקבלת הצעות מחיר מכתובת הדוא"ל של התובעים ל-JSM, שידול לקוחות התובעים לעבור ל-JSM ושימוש בסודות מסחריים של התובעים כדי לזכות בחוזים. בסעיף הסעדים דוחה בית המשפט את בקשת התובעים למתן צו למתן חשבונות, שכן הוא מוצא כי לתובעים הייתה יכולת לכמת את נזקיהם אך בחרו שלא לעשות כן מסיבות שאינן ידועות. גם הבקשה לצו מניעה קבוע נדחית, שכן היא מבוססת על צו החשבונות שנדחה. עם זאת, בית המשפט פוסק לתובעים פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪, כאשר מר עדילה משלם 35,000 ₪ ו-JSM משלמת 65,000 ₪, בשל יחסי הכוחות בין הנתבעים. ההחלטה מתבססת על חומרת ומספר ההפרות, אשמת הנאשמים והצורך להרתיע מפני התנהגות כזו. לבסוף, פסק הדין נוגע לשימוש בדואר אלקטרוני ולחדירה לפרטיות, ומציין כי הנתבעים לא העלו טענה בנושא. לתובעים נפסקים שכר טרחה והוצאות משפט, כאשר הנתבעים משלמים סכום גבוה יותר בשל התנהלותם בהליך. זכות הערעור לבית הדין הארצי לעבודה ניתנת תוך 30 יום.