רע"פ 2754/12

תקציר

בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, שאישר את פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה השולל הארכת מועד לערעור על עבירת מהירות, נדחתה. רכבו של המבקש נתפס במהירות מופרזת, והקנס שולם על ידי המבקש. למרות שהרכב היה רשום על שם המבקש, הוא טען שבתו הייתה הנהגת בעת ביצוע העבירה. לאחר מכן, בתו הגישה תצהיר המאשר זאת. בית משפט השלום לתעבורה סירב להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על דו"ח המהירות, תוך שהוא מדגיש את חשיבות ההקפדה על לוחות הזמנים הקבועים בחוק למניעת אפליית נהגים שומרי חוק. בית המשפט המחוזי תמך בהחלטה זו, וציין כי המבקש היה מודע לנקודות העונשין המוטלות עליו, כפי שצוינו בדו"ח. בערעורו טען המבקש כי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי מעניק לבית המשפט שיקול דעת להאריך את המועד למשפט, גם אם שולם הקנס. עוד טען כי אי מתן הארכה יגרום לעיוות דין, שכן העבירה בוצעה על ידי בתו. לאחר עיון הוחלט סופית שלא להיעתר לערעור. כדי להצדיק ערעור שלישי, חייבת להיות סוגיה משפטית בעלת רלוונטיות רחבה יותר מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים, שמקרה זה לא הציג. המבקש לא פעל מיד עם קבלת הכרטיס ולא המיר אותו על שם בתו, והמתין למעלה מחצי שנה להגשת הבקשה לביטול. בית המשפט לתעבורה מצא מוצדק לדחות את ההארכה בשל שיהוי זה. יתר על כן, המבקש, למרות היותו עולה, הוכר כמי שהבין ושילם את הקנס, דבר המצביע על מודעות לעבירה. נראה כי הבקשה הוגשה רק תחת איום פסילה מרחף. משכך, הטענות שהוצגו לא הצדיקו המשך הליכים, והביאו לדחיית בקשת המבקש. ההחלטה ניתנה ביום כ"ז בניסן תשע"ב (19.4.2012).