ת"א 9490/07

תקציר

התובע, מר פ', נפגע בתאונת דרכים בשנת 2007 ותבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים לפי חוק הכרה ופיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשמ"ו-1986. התובע חצה את הכביש במעבר חצייה ונפגע מאוטובוס ציבורי מסוג דן. הוא סבל משברים רבים ונזקק לאשפוז ושיקום. בית המשפט מינה חמישה מומחים רפואיים להערכת נכותו הרפואית. הם ייחסו לו נכות רפואית משוקללת לצמיתות בשיעור של 30%, הכוללת 10% נכות אורתופדית, 5% נכות פסיכיאטרית, 0.5% נכות פה ולסת, 30% נכות אורולוגית ו-5% נכות אף אוזן גרון. התובע טען כי התאונה גרמה לו לנכות תפקודית קשה, שפגעה ביכולתו לעבוד ולבצע פעולות יומיומיות. עם זאת, בית המשפט מצא סתירות פנימיות בעדויות התובע והעדים מטעמו, ודבריו לא היו מהימנים. צילומי האבטחה של התובע סתרו את טענותיו בדבר מוגבלות בניידות והצורך במקל הליכה ובמטפל. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע מגזים בנזקיו. בית המשפט קבע את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 20%, בהתחשב בגילו, חוסר השכלתו הפורמלית ועיסוקו בעבודת כפיים. באשר להכנסותיו ולשכרו של התובע טרם התאונה, ציין בית המשפט את חוסר אמינותו ואת הסתירות בעדותו ובמסמכיו. התובע לא דיווח על הכנסותיו לרשויות המס וציין במסמכי המוסד לביטוח לאומי כי לא עבד בשנים שקדמו לתאונה. בית המשפט קבע כי כושר ההשתכרות של התובע לא נפגע באופן משמעותי מהתאונה; הוא יכול היה לחזור לעיסוקו הקודם אך בחר שלא לעשות זאת. בית המשפט פסק לתובע פיצוי גלובלי בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, וקבע את שכר הבסיס ברמה הגבוהה משכר המינימום, בשל היותו עצמאי ועבודתו המזדמנת טרם התאונה. הפיצוי בגין הוצאות רפואיות בעבר נקבע על 26,850 ש"ח, ועל הוצאות רפואיות עתידיות על 15,000 ש"ח. לתובעת נפסק סך של 60,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד והטבות מסייעים. פיצוי ניידות בגין העבר נקבע על 20,000 ₪, ונזק לא ממוני חושב על 61,312 ₪. סך הפיצויים המגיעים לתובע נקבע כסכומים הנזכרים לעיל, בניכוי קצבת הנכות הכללית וקצבאות השירותים המיוחדים שקיבל מהביטוח הלאומי, וכן תשלום חד פעמי בסך 45,082 ₪. הנתבע חויב לשלם לתובע סכומים אלה, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.