ע"א 17658-03-19

תקציר

הערעורים שהגישו מרום ואוליב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחים במלואם. פסק דינו של בית המשפט המחוזי נתן תוקף לזכויותיו של חוף לבנון בצריפים ובקרקע שעליה הם יושבו. כמו כן הורה בית המשפט למרום לשלם לחוף הלבנון 25 אלף שקל בנוסף לדמי השימוש והקרקע שחישבו בית המשפט המחוזי. פסק הדין דחה גם את טענותיה של אוליב נגד חוף הלבנון, לרבות בקשתה לקיזוז התשלומים השונים ששילמה עבור אחזקת הצריפים. בית המשפט מצא כי המארג החוזי שנחתם בין הצדדים יצר מיזם משותף שבו ליובל היו זכויות בלתי מוגדרות בצריפים, וסיווגם של הצריפים כמטלטלין היה נכון. עוד קבע בית המשפט כי הגישה הראויה לחישוב דמי השימוש בהם חייבות מרום וזית היא בדרך של אומדן, והתשלומים שחושבו על ידי בית המשפט המחוזי – אשר חילק את תקופת השימוש לתקופות שונות, שלכל אחת מהן שיעור ידוע של דמי שימוש – התקבלו. לבסוף קבע בית המשפט כי יש לחייב הן את מרום והן את אוליב באותו סכום הוצאות, 25,000 שקל כל אחת, למרות אופי המחלוקות. השופטת תמר נסים שי כתבה את חוות הדעת, והשופט טאהא ערפאת והשופט גדי צפריר הסכימו איתה.