בד"א 20/11

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלושה תיקים נפרדים (בד"מ 61/08, בד"מ 63/08 וב"פ 36/09) שהוגשו נגד עו"ד בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז צפון. הסנגור הורשע במספר עבירות הקשורות להתנהלותו בניהול כספים שהופקדו בידיו על ידי לקוחותיו. בבד"מ 63/08 הואשם הסנגור בכך שלא מסר פרטים נוספים ולא השיב לתלונה, כפי שביקש בית המשפט. בית המשפט סירב לקבל ראיות חדשות שהוצגו על ידי המערער, שכן הן לא הוגשו במועד והסיבות לכך לא הוסברו. השופט מצא גם את טענותיו של המערער כי החזיר כספים ללקוחותיו כבלתי משכנעות, מה גם שהן לא נתמכו בראיות חיצוניות כלשהן. בבד"מ 61/08 זוכה הסנגור באישום אחד מחמת הספק, אך הורשע באישומים אחרים הנוגעים לאי הפקדת כספי מרשו בחשבון בנק כפי שהורו לו. בית המשפט מצא כי עדותו של הלקוח נתמכת במסמכים אחרים וגרסתו לאירועים אמינה יותר. בד"מ 36/09 עסק בייצוג לקוח על ידי עו"ד בתיק נגד בנק מרכנתיל. הסנגור קיבל 20,000 ₪ אותם היה אמור להפקיד בחשבון בנק על פי החלטת בית המשפט, אך לא עשה זאת וגרם נזק כספי ללקוח. בית המשפט קיבל ראיות מתביעה קשורה ומצא את התנהגותו של הסנגור כמטעה. הסנגור הורשע גם בעבירה של אי תשלום חוב פסק דין. השופט הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטות בית הדין המשמעתי ולכן דחה את ערעורו של הסנגור. בנוסף, הוצע כי הפרקליט יישא בהוצאות הלשכה, בסך 6,000 ₪, בשל אופיו הארוך והמסובך של ההליך. שני השופטים האחרים הסכימו עם דעה זו.